החלטה בתיק עש"א 35241-09-12

1.         בקשה לפי סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א - 1981 (להלן: "החוק").

2.         המבקש עותר לכך ש- 10 שיקים שמשך מחשבונו (ומספריהם מפורטים בסעיף 1 לבקשה) - לא יחשבו כשיקים שסורבו.

3.         הבקשה נומקה בשני נימוקים עיקריים:

            האחד - "שהבנק לא שלח התראה כמתחייב על פי התקנות בגין חמישה שיקים ראשונים שחזרו".

            הנימוק השני - "שבאותו זמן" (הכוונה למועד בו סורבו מרבית השיקים) היה למבקש יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את השיקים.

            על פי טענתו של המבקש, "היה סיכום עם הבנק כי תינתן מסגרת אשראי זמנית לכיסוי השיקים וכי סכומים יופקדו ויוזרמו לחשבון תוך ימים ספורים כפי שהיה נהוג מעת לעת עם הבנק והכל כמפורט בהמשך התצהיר המצ'ב". (ראו סעיף 6(ב) לבקשה).

4. (א).   באופן חריג ויוצא דופן ביותר, לדיון בבקשה זו הוקצו שלושה!!! מועדי דיון. במועד הראשון - 29.10.12 - המבקש וגם בא כוח - לא התייצבו. אף שהדיון נקבע עוד ב- 19.9.12 - בא כח המבקש הגיש בקשת דחייה "בהולה", רק ברגע האחרון ממש, ולא טרח לברר מה עלה בגורל הבקשה שהגיש. לא למותר לציין, שנציגי הבנק התייצבו ונאלצו לשוב על עקבותיהם כלעומת שבאו.

    (ב).   ביום 5.11.12 התקיים דיון לגופה של בקשה. בדיון זה המבקש נדרש לפרט על מה מסתמכת טענתו, שהיה לו בסיס סביר להניח שהבנק יכבד את השיקים שבטיעון.

            לדברי המבקש:

"הייתי בקשר עם הבנק. הייתי בבנק בעצמי באותו יום. שוחחתי עם קלרה או דקלה... אמרתי שעוד יומיים שלושה אני אפקיד ואמרו לי שזה בסדר. גם בעבר זה היה כך. אני 18 שנה בבנק".

            מנהל סניף הבנק טען בתגובה כי:

"אין בחורה בשם קלרה בסניף. דקלה הייתה כאן איתי בפעם שעברה (הכוונה לדיון ביום 29.10.12 שהמבקש לא התייצב אליו - י.ט) - בדקתי איתה ולטענתה לא היה ולא נברא".

            מנהל הבנק טען עוד כי:

"בדקתי את הנתונים ואין זכר לסיכום כפי הנטען על ידי המבקש".

מנהל הסניף הסביר, שהסכמה כנטען היא אמנם אפשרית בעקרון, ובכל נקודת זמן שבה הלקוח מעלה בקשה לקבל אשראי חריג לזמן קצר, המתבטא בחריגת יתר מעבר למסגרת המאשרת - הבנק שוקל הבקשה לגופה ועל פי הנתונים הקיימים באותם נקודת זמן. במקרה הנדון, אין תיעוד על סיכום כנטען לא במסגרת הפנימית של הבנק ולא מחוצה לו.

    (ג).    כיון שממלאת מקום מנהלת בנקאות אישית, הגב' דקלה אביטבול התייצבה רק לדיון הראשון, שכאמור לא התקיים, וכיון שדבריה שהובאו מפיו של מנהל הסניף הם בגדר עדות מפי השמועה, שאלתי את בא כוחו של המבקש, אם באמת יש צורך להטריח את הגב' הנ"ל. תשובתו הייתה: "אני עומד על כך".

    (ד).   בנסיבות אלה לא היה מנוס מקיום דיון שלישי בנוכחותה של הגב' אביטבול.

            הגב' אביטבול העידה באופן נחרץ, כי לא שוחחה עם המבקש בעניין ההסכמה הנטענת וכי הסכמה כזו לא הושגה בין המבקש לבין מי מנציגי הבנק.

            זה המקום לציין, שכל הסכמה מהסוג האמור מתועדת במערכת תיעוד פנימית של סניף הבנק ותיעוד כזה בעניין דנא - אין.